פסק-דין בתיק עמ"נ 52973-11-10

לפני ערעור מנהלי על החלטת וועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית פתח תקווה (להלן: "הוועדה") מיום 7.9.2010, אשר קבעה כי נכס, ששטחו 3,382 מ"ר, המוחזק על ידי המערערת ברח' ז'בוטינסקי 61 בפתח תקווה, והרשום בספרי העירייה כנכס מס' 36106170023 (להלן: "הנכס"), יסווג, לצרכי גביית ארנונה, כ"מחסן שיווק" (להלן: "החלטת הועדה").

לטענת המערערת יש לסווגו כ"מחסן" ולא כ"מחסן שיווק", ולשאלה זו אני נדרשת בערעור זה.

רקע

1.                 הנכס מהווה חלק ממרכז לוגיסטי בו מחזיקה המערערת, הידוע בכינויו "בית סטימצקי", ומשמש אותה כמחסן מרכזי לאחסנת ספרים ומוצרים נלווים, עד לשינועם  ממנו לחנויות המערערת וזכייניה.

2.                 בשנת המס 2009, חויב הנכס בארנונה על פי סיווג "מחסני שיווק", המוגדר בסעיף 3.2.13.4 לצו הארנונה של עירית פתח תקוה (להלן "צו הארנונה"). המערערת הגישה למנהל הארנונה שבעיריית פתח תקווה (להלן "מנהל הארנונה") השגה על חיובי הארנונה שהושתו עליה (במספר נכסים) ביחס לשנת המס 2009. ולגבי הנכס נשוא הערעור טענה כי יש לסווגו בסיווג "מחסן" כמוגדר בסעיף 3.2.13.1 לצו הארנונה. מנהל הארנונה דחה את ההשגה. 

המערערת הגישה לוועדה ערר על החלטת מנהל הארנונה. הוועדה דחתה את הערר והותירה את סיווג הנכס כ"מחסן שיווק".

יצוין כי הערעור שלפני הינו על החלטת הוועדה, למרות שבכתב הערעור נרשם כי המשיב הינו מנהל הארנונה.

ההגדרות הרלוונטיות על פי צו הארנונה

3.         צו הארנונה   עוסק בשני סוגי מחסנים.

" מחסן" המוגדר בסעיף 3.2.13.1 לצו - " מקום המשמש בפועל לאחסנת טובין בלבד, שלא  למטרות מכירה או תצוגה וצמוד למבנה עם כניסה ויציאה נפרדות, והנפרד מהמבנה עצמו ע"י קירות ומהווה עיקר עיסוקו של המחזיק".

הגדרה דומה מצויה גם בסעיף 3.2.13.2 המגדיר "שטח מחסן" - שטח מבנה המיועד על פי היתר הבניה או בכל היתר או רישיון אחר, והמשמש בפועל אך ורק לאחסנה ו/או שמירת טובין, ואינו משמש למכירה ו/אינה מתבצעת בו כל פעילות עסקית ו/או תצוגה ו/או בתנאי שלקוחות אינם מבקרים במקום, אינם נמצאים בקומת העסק אותו הם משרתים, אך אינו מהווה חלק מבנין מגורים, או שהכניסה אליו אינה מבנין המגורים".

הגדרת " מחסן שיווק" מצויה בסעיף 3.2.13.4 -  "מחסן המשמש כאתר שיווק  לתוצרת כל שהיא (כולל ביצים) ממפעלים בארץ או מחו"ל לעסקים אחרים בסיטונאות או ליחידים (שלא באמצעות קופה רושמת) יחויב לפי סוג ואזור".

החלטת וועדת הערר

 4.        הוועדה  הבחינה  בין המונחים "מחסן" ו"מחסן שיווק" שבצו הארנונה, וקבעה "...מחסן הוא מקום בו מאחסנים פריטים לתקופה שאינה קצרה ואולי אף לתמיד כאשר המטרה היא אחסנה ולאו דווקא לצורך מטרה מסוימת אחרת. לעומת זאת מחסן שיווק מיועד לאחסן תוצרת כלשהיא כגון ביצים - כמאמר הצו, עד להעברתם למקום אחר לצורך מכירתם" [עמ' 3 להחלטת הוועדה].

הועדה  השתיתה את החלטתה על "מבחן השכל הישר", על  פרשנות המונחים לאור הגדרתם בצו הארנונה עצמו, ועל הפסיקה: עת"מ (נצרת) 1064/05 תנובת העמק ושות' נ' מנהלת הארנונה בעיריית עפולה (פורסם בנבו) ניתן ביום 7.11.2005 (להלן: "עניין תנובת העמק"), שם הבחין בית המשפט בין המונחים "מחסן" ו"שיווק".

  עמ"נ (נצרת) 107/02 ריבוע כחול נ' מנהלת הארנונה בעיריית עפולה, (פורסם בנבו) ניתן ביום 18.4.2003 (להלן: "עניין הריבוע הכחול"), שם נקבע "כי נכס המאחסן בתוכו סחורה שלא לשם אחסון ככזה אלא במעין "עמדת המתנה" לממכר בכל זמן נתון, הגם שנועד לממכר סיטונאי, אין לסווגו אלא כ"עסק" לכל דבר ועניין..." [עמ' 4 להחלטת הוועדה].

5.         הוועדה דחתה את פרשנות הצדדים בעניין משמעות המילים "...ממפעלים בארץ או מחו"ל  לעסקים אחרים" המופיעות בהגדרת "מחסן שיווק". שני הצדדים טענו, כי כוונת המחוקק במילים "לעסקים אחרים" היא לעסקים שבבעלות אחרים, אך הועדה קבעה כי "הבעלות על העסקים האחרים אינה מעלה ואינה מורידה, והדגש הוא על השיווק לכל עסק שאינו נמצא בנכס עצמו משמע - לאתר אחר לחלוטין, אתר שאינו מחסן אחר אלא אתר בו נמכרת הסחורה שהובאה ממחסן השיווק" [עמ' 4 להחלטת הוועדה].

לאור האמור לעיל, דחתה הוועדה את הערר וקבעה כי הפעילות והשימוש שנעשו בנכס הינם כשל "מחסן שיווק".

טענות המערערת